סקירה היסטורית

שנות ה-70

כור תעשיות החלה את דרכה כמחלקה בחברת סולל בונה, שהייתה חברה לקבלנות ולבנייה בחברת העובדים של ההסתדרות. תפקידה של המחלקה להנדסת ייצור במרכז כור תעשיות היה להביא לייעול המפעלים והחברות של כור תעשיות, וביניהן של וולקן מצברים. לשם כך היה צורך ללמוד את השיטות הנהוגות בחברות ובמפעלי תעשייה דומים בעולם, ובעיקר בארה"ב, ולפעול להתאמתם והפעלתם במפעלי כור בארץ. 
 ביוני 1970 ביקר מ"מ ראש אגף התפעול בכור תעשיות, מר יצחק נגלר, במפעל G.B.C. למצברי רכב בארה"ב בחיפוש אחר ידע מתקדם. עם שובו מהסיור ציין נגלר: "ידענו שהגיע הזמן לשדרג את הטכנולוגיה, שיטות הייצור, היעילות, אורך חייו וטיב המצבר המיוצר בוולקן מצברים". 
 בביקור נוסף של נגלר בארה"ב, בשנת 1973, יצר קשרים עם חברת המצברים האמריקאית Globe Union, החברה הגדולה ביותר בארה"ב לייצור מצברי רכב להחלפה. באותה עת החליטה החברה האמריקאית על מדיניות עסקית חדשה ולהרחיב את פעולתה גם לשוק הבינלאומי. הקשרים והמגעים הביאו לכך שבשנים 1973-4 הפכה חברת Globe Union לשותפה מלאה של כור תעשיות בחברת וולקן מצברים. יצחק נגלר התמנה ליו"ר מועצת המנהלים של החברה המשותפת, שישיבותיה התקיימו באתונה. 
 המגעים עם החברה האמריקאית הוליכו למסקנה שיש לחדש את מפעל המצברים כדי לייצר מצברים טובים יותר, בשיטות ייצור יעילות יותר ובציוד מודרני ומעודכן, הן כדי לעמוד בתחרות בטיב ובמחיר, והן כהכנה לגידול המשמעותי הצפוי בשוק הרכב בישראל. 
 מסקנה נוספת הייתה שלא כדאי להקים את המפעל החדש באתר המפעל הישן, משתי סיבות:
 א. התקנת ציוד וקווי ייצור חדשים במפעל מתפקד תגרום להפרעות בייצור השוטף ולאספקה לקויה של המצברים לשוק, ואף לאיבוד לקוחות.
 ב. הפועלים בוולקן מצברים היו ותיקים, ועד הפועלים היה חזק ותובעני ובמשך השנים השיג לפועלים זכויות יתר ונורמות ייצור לא מציאותיות. עקב כך לא הצליחה החברה להביא את הפועלים להפעיל את תנור ההתכה 24 שעות ביממה. כדי שניתן יהיה להקטין את עלויות הייצור ולהתחרות בשוק המצברים המיובאים, חשוב היה להפעיל את תנור ההתכה בשלוש משמרות באופן רצוף, ולהשתמש במקסימום עופרת מותכת ממצברים ישנים. 

המפעל החדש בתפן
בפברואר 1974 מונה מר דני פלד למנכ"ל וולקן מצברים. באותה השנה הונחה אבן הפינה לאזור התעשייה החדש תפן, שבגליל המערבי. בעקבות כך עלה הרעיון להקים את מפעל המצברים החדש, בשותפות עם Globe Union, באזור התעשייה שזה עתה קם. בסוף אותה שנה גייס מנכ"ל וולקן מצברים את המהנדס דניאל כהן, שהיה בעל ניסיון בענף המצברים, לערוך תכנון קונספטואלי של המפעל החדש ולשמש כפרויקטור שלו. השרטוטים נשלחו לחברה בארה"ב לבדיקה והם, מצידם, שלחו לארץ מהנדסים וטכנאים לעזרה. היות שבשנים 1975 - 1976 המבנה באזור התעשייה בתפן עדיין לא היה מוכן, הוחלט להפעיל את קו ההרכבה החדש של המצברים החדשים באזור התעשייה של שלומי לתקופה של שנה. בשנת 1977 הורכב הציוד החדש במבנה שנבנה בתפן על פי התוכניות, ובשנת 1978 החל ייצור המצברים החדשים במפעל החדש בתפן. באותה שנה הופעל גם תנור התכה חדש להתכת מצברים ישנים, שפעל 24 שעות ביממה. המפעל נחנך רשמית ב-13 ביולי 1979. במשך ארבע שנים היו שתי חברות של כור תעשיות: וולקן מצברים וברגם תעשיות החלוצות היחידות שפעלו באזור התעשייה תפן. מלבד הקשיים הרגילים של תקופת הרצה במפעל חדש, ובמיוחד במפעל המפעיל טכנולוגיה חדשה, ציוד עדכני ושיטת ייצור חדשה, סבלו המפעלים גם מכך שהיו מרוחקים מיישובים קיימים ומבוססים. המנכ"ל וצוות הבכירים גרו בחיפה, בעלי המקצוע גרו ברובם בנהריה, הרחוקה יחסית. כל דבר, מצרכי משרד ועד חלקי חילוף לציוד המכני והטכני - נרכש והובא ממרחקים. רק כעבור ארבע שנים, לאחר שסטף ורטהיימר השיג את כל ההטבות מהממשלה, הוא העביר את מפעלו ישקר לתפן. בהמשך הועמד המבנה של ברגם תעשיות לרשות וולקן מצברים, שהתקינה בחלק מהמבנה מכונת הזרקה גדולה לייצור עצמי של ארגזי פוליפרופילן עבור המצברים החדשים, במקום לרכוש ארגזים מיצרני פלסטיקה.
 בשנת 1984 התמנה מר בלפור קדראי למנכ"ל וולקן מצברים במקום דני פלד. קדראי המשיך בתפקידו עד מכירת וולקן מצברים לחברת סונול בשנת 1993.  בשנת 2000 רכש את השליטה בוולקן איש העסקים מאיר ארנון אשר החזיק בחברה עד לשנת 2011 , במהלך תקופה זו וולקן הטמיעה טכנולוגיות חדשות כדוגמת ה  CONCAST והמשיכה להתפתח ולשפר את איכות המצברים.
בתחילת 2012 נמכרה השליטה בוולקן לחברת ב.מ.ב נכסים ובנין שבבעלות האחים ביטון .

צור קשר:

אימייל שדה חובה
אימייל לא תקין
שם שדה חובה
טלפון שדה חובה